תרומה

קצת רקע

פרשת השבוע היא פרשת תרומה, זו הפרשה הראשונה בין חמש פרשות שמדברות על המשכן: בנית המשכן, כלי המשכן, בגדי הכוהנים ועבודת המשכן. הפרשה מתארת את ההוראות המדויקות שה' נותן למשה בקשר לבניית המשכן ולנתינת תרומה לבנייתו. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". (שמות פרק כ"ה פסוק ב'), בהמשך הפרשה מסופר על דרך בנית המשכן, מוסבר באיזה עץ להשתמש, איך יראה הארון ועוד הרבה פרטים נוספים.

על הלב צריך לשמור

במשך ארבע פרשות מתארת התורה את בנית המשכן, אפילו את סיפור בריאת העולם לא סיפרו במשך כל כך הרבה זמן, כשאנחנו מנסים להבין למה, מהו המשכן בתוכנו, מה חשוב לבנות בדרך מוקפדת כל כך ולאורך זמן, אנחנו יכולים לשייך את המשכן ללב של האדם. חוכמת הלב היא חוכמה מיוחדת, החלק שמאזן בין נתינה להצבת גבול, הקצב של הלב וההקשבה ללב היא עבודה לחיים שלמים. על מנת שנוכל להקשיב ונהייה פנויים להכיר את חוכמת הלב, אנחנו צריכים ללמוד את להגן עליו, חשוב שנדע לשמור שלא יכנסו אליו אנרגיות לא טובות. הפרשה מלמדת איך לעשות את זה.

האמת של הלב

אלוקים בגימטרייה= טבע. יש סדר בעולם, גם מי שלא מקיים את המצוות אבל פועל על פי חוקים רוחניים מסוימים יודע, שיש סיבה לכל דבר ושמה שמניע את העולם ואת החיבורים ביננו ובין העולם הוא כוח אחד. האמת לא נמצאת בעולם החומר, אנחנו לא מרוויחים כסף רק בגלל שאנחנו עובדים קשה, אנחנו לא נהיים חולים רק בגלל שהתקררנו. האמת היא רחבה ועמוקה יותר, אבל היא מוסתרת, אם היא לא הייתה מוסתרת היה לנו מאוד קשה לחיות, כדי לראות את האמת צריך לפתח מודעות, מודעות של הלב, תדר עדין ומיוחד. כשבני ישראל קיבלו את התורה בפרשת יתרו, בהתחלה הם שמעו את האמת המלאה באופן ישיר, אבל זה היה יותר מדי וה' ביקש ממשה לרדת בעצמו ולדבר על מנת שבני ישראל לא ימותו מהעוצמה שהתגלתה בפניהם: " רד העד בעם, פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב" ( שמות, פרק י"ט פסוק כ"א ).

זאת אומרת שהאמת מוסתרת בפנינו ועל מנת שנמצא אותה צריך לחפש ועכשיו זה הזמן לעשות את זה.

לבנות את הלב דרך שגרה וחוקים מסודרים.

בשבוע שעבר פרשת משפטים כולה עסקה בחוקים, מה מותר ומה אסור לעשות. החוקים והמצוות שכל אחד לוקח על עצמו שומרים ומגנים עליו, גם השגרה היא חלק מהחוקיות הזו וחשוב שנעשה לנו שגרה ושנכניס בתוכה עשה ועל תעשה אישיים.

חלק מהבניה במשכן הייתה מעצי שיטים, "ועשו ארון מעצי שיטים… ועשית שולחן עצי שיטים.." (שמות פרק כ"ה). עצי השיטים מסמלים גם את המילה שיטה וגם את המילה שטות. העובדה שאנחנו חיים במדינה שיש בה חוק ומשפט, אמורה להגן עלינו – וכשאין חוק ומשפט, יש הרגשה של כאוס – העובדה שאנחנו שמים על עצמנו הגבלות בדיבור בין אדם לחברו ולא אומרים כל הזמן את מה שבליבנו אמורה לשמור עלינו וכשאדם אומר את מה שהוא חושב ומרגיש כל הזמן זה יוצר בעיה. זאת אומרת שהגבולות והשיטה מאוד חשובים כדי לאפשר מסגרת נכונה להתפתחות וצמיחה (בדיוק כמו בגידול ילדים ).

עצי השיטה מסמלים גם את האמת שצריכה לעמוד לנו מול העיניים אל מול השטות, אל מול ההבלים של העולם הזה: הפיתויים, החיצוניות המזויפת וכיוצא בזה.

וייקחו לי תרומה –הנתינה הנכונה היא סוד השפע

המשפט הפותח של פרשת תרומה הוא: "ויקחו לי תרומה" ברור שבקריאה ראשונה הוא לא מובן. תרומה נותנים ולא לוקחים. אבל בקריאה שנייה מתגלה כאן סוד רוחני יפה: כמידת הנתינה כך מידת הקבלה. כאשר האדם מלא בעצמו, באגו שלו, ברצונות שלו אין לו מקום לקבל מהאחרים, מהסביבה, ברגע שהוא נותן קצת לסביבה, מתפנה מקום בתוכו והוא יכול לקבל.

אפשר לדמיין כוס מים שכאשר היא מלאה אין מקום לטיפה נוספת להיכנס, אבל כאשר לוגמים ממנה, מתפנה מקום למים חדשים. הנתינה (במידה והיא לא מוגזמת) לא גורעת מהאדם, אלא להיפך מאפשרת לו לקבל. גם לקבל צריך לדעת מכיוון שכאשר איננו יודעים לקבל אנחנו מונעים מהאחר את הנתינה.

השבוע הפרשה מתארת כיצד ניתן להכניס שפע אל חיינו: לתת!

המשכן הוא פנימי ולא חיצוני

פסוק מרתק נוסף בפרשה הוא הפסוק : "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם" (שמות כה' ח' ).

המשכן כבר אמרנו מסמל את הלב שלנו, מרכז הגוף, האיבר שבוחר את הדרך, המצפן הפנימי שלנו, אלוהים נמצא בכל אדם, בכל זמן בכל מקום. אנחנו לא מופרדים אלא מאוחדים, מה שאחד עושה משפיע על כולם ומה שהחברה עושה משפיע גם על היחיד. ההבנה הזו היא חשובה לחיים גם ברמה היומיומית וגם ברמה הרוחנית. אם אזור מסוים על פני כדור הארץ נפגע בצורה משמעותית זה בוודאי משפיע על כולנו, וברור שגם ההתנהלות המיוחדת של כל אחד, משפיעה על הסביבה, בהתחלה על הסביבה הקרובה ולאחר מכן גם על הסביבה הרחוקה יותר.

אז איך עושים את זה

ברמה הפיזית, חשוב שנשמור על הלב שלנו, שנדע מצד אחד להתמסר למערכות היחסים שאנחנו מנהלים, נדע להיות רכים ונעימים, לתת מעצמנו, נפתח את הלב לאחר… ומצד שני נדע לשים גבולות, לא ניתן לכל מילה או מעשה של האחר לחדור ולפגוע בלב.

הלב מחבר בין הרגשות והמחשבות, הוא האיבר שצריך להחליט לאיזה חלק ( המחשבה או הרגש ) כדאי להקשיב עכשיו, הוא מניע אותנו לפעולה.
התייחסות נוספת שחשוב לשים אליה לב היא הקצב שבה מתרחשים הדברים, חשוב שלא נמהר, נאפשר לדברים לקראת, לכל דבר יש את הזמן שלו.

למה דווקא עכשיו?

בני ישראל יצאו ממצרים, קיבלו את התורה, בפרשה הקודמת, פרשת משפטים, הופיעו חוקים רבים שקשורים למוסר ולצדק ועכשיו מגיע הזמן לתת.

אנחנו לומדים שלא צריך לחכות שיהיה לנו שפע ורק אז לתת ולתרום מעצמנו, צריך לתת כל הזמן במידה..
נתינה מביאה שפע, והנתינה יכולה להיות כל דבר: מילה טובה, אוכל, כסף, כל אחד לפי רצונו ויכולתו.
השבוע יש לנו את היכולת להכניס שפע אל חיינו, לבנות ולחזק את המשכנים האישיים שלנו:
המשכן של היחסים, משכן של העבודה וכן הלאה. ככל שנדע לתת ולקבל במידה הנכונה כך נכניס יותר שפע אל חיינו.

שבת שלום