שמות

קצת רקע

השבוע אנחנו קוראים את פרשת שמות. בפרשה מסופר על שינוי. יוסף, שמלך על מצרים, מת. מלך חדש מתיישב על כס המלכות, מלך ש"לא ידע את יוסף" (שמות, פרק א', פסוק ה'). שמו לא מוזכר, אבל ברור שהוא הביא חשיבה חדשה, מדיניות אחרת. השפע שהיה קיים אצל בני ישראל יצר אנטגוניזם אצל המלך וסביבתו, והוא העביד אותם בפרך וגזר עליהם גזרות רבות. בפרשה מסופר גם על לידתו של משה ועל אמו של משה, יוכבד, שהחביאה אותו בתיבה על מנת להציל אותו. בת פרעה מגדלת את משה בארמון פרעה. משה גדל, יוצא אל הרחוב, והורג מצרי, ואז הוא בורח למדבר, לארץ מדין, שם הוא עוזר לבנותיו של יתרו שהיה כהן מדין, מתחתן עם ציפורה בתו, וברגע מסוים מתגלה אליו ה' ומטיל עליו שליחות גדולה: לחזור למצרים – להנהיג את עם ישראל ולהוציא אותם ממצרים.

צריך לבחור בין הטוב והרע

הפרשות חופפות לחיים שלנו תמיד, אבל השבוע ניתן לחוש את החיבור בצורה ברורה יותר. הזמנים הם זמנים של שינוי רוחני. צריך לבחור בין טוב ורע. מה שהיה ברור ומספיק לפני תקופה, כבר לא מספיק ברור עכשיו. השינוי עדין, כמעט לא מורגש, אבל יחד עם זאת הוא כבר כאן. העבדות שהייתה במצרים לא קשורה רק למצרים ולפרעה, היא קשורה גם לבחירות שעשו בני ישראל, לאחר מות יעקוב ויוסף, הם בעצמם נעשים יותר חומריים, פחות מחוברים ליכולות שלהם.

בשלב הזה הטוב והרע מקצינים את העמדות שלהם ולכן כדאי גם לנו, לעשות בדיקה עצמית לגבי הטוב והרע.

איך העבדות של אז קשורה אלינו?

העבדות היא סמל, היום העבדות יכולה להיות קשורה לעיסוק הרב ביופי חיצוני, ברצון להשיג עוד ועוד כסף וגם לחוסר אמונה ולתחושת ההקרבה שמלווה אותנו לפעמים. כמו אז גם העבדות שלנו היום, לא קשורה לעם אחר או למנהיג מסוים, היא קשורה אלינו, לקבוצה, לאנשים שמרכיבים את המדינה, ליכולת שלנו להיות מאוחדים, להיות סבלניים אחד לשני כעם וכמשפחה. החירות שלנו קשורה ליכולת לבחור מי אנחנו ומה מוביל אותנו בכל רגע. גם כשאנחנו ממהרים על הכביש וגם כשאנחנו עומדים בתור בסופרמרקט, כל פעולה שאנחנו עושים משפיעה על החופש הפנימי והחיצוני שלנו.

השבוע כדאי להשתחרר מה "אוטומט" ולבחון מחדש את אותם המקומות שבהם אנחנו לא מרגישים שיש לנו חופש בחירה.

על הטוב צריך לשמור

יציאת מצרים לא התחילה כשמשה הגיע לפרעה עם הבקשה לשחרר את בני ישראל, היא התחילה כשיוכבד, אמא של משה, החליטה לעשות שינוי, והשינוי היה כרוך בהחלטה אמיצה: לא להיכנע לגזרה ולהחביא את משה בתיבה. להפסיק את התחושה שאין ברירה, שאין בחירה. כמובן שגם הפוטנציאל הנשמתי של משה מוסיף לעניין, כמו שכתוב: "ותהר האישה ותלד בן, ותרא אותו כי טוב הוא…" (שמות, פרק ב', פסוק ב'). נאמר על משה שהוא טוב, והמדרש מוסיף ואומר שיצא ממנו אור. בכל מקרה, הטוב מרמז על היכולות הגבוהות של משה. אבל הנוכחות של היכולת הזאת לבד לא מספיקה, גם כשהטוב קיים לא תמיד הוא מגיע לידי מימוש בחיים האמיתיים, צריך לשמור עליו: לבחור את הבחירות הנכונות, להעז לחיות על פי הערכים שבהם אנחנו מאמינים,, להעז לחיות את ה"יעוד" שלנו. משה גדל בארמון פרעה, הוא היה רחוק מחיי היומיום של בני ישראל, הייתה לו זווית ראייה שונה והיה לו פוטנציאל טוב.

השבוע כדאי לחפש ולמצוא את הטוב בחיים.

על מנת להתפתח צריך לשנות הרגלים

כשמשה עומד מול הסנה הבוער אלוהים אומר לו: "של נעליך מעל רגליך..: (שמות ג' ה') הרגליים לפי הרפואה הקבלית מסמלות את ההרגלים שלנו והנעלים מסמלות את החיבור ליומיום למציאות העכשווית וגם את ההינעלות שלנו על מה שקיים. ואנחנו לומדים שכדי להתחיל שינוי צריך לשנות את ההרגלים, לא לדבוק בדרך האוטומטית, הרגילה שלנו, אלא לאפשר לעצמנו גמישות וחופש בחירה.

בני ישראל לא שמו לב לשעבוד, היה להם נוח, הם לא נתנו את דעתם למחיר שאותו הם נאלצים לשלם על הנוחות הזו והם לא שמו לב שהתנאים הלכו ונהיו קשים. הדרך שבה משה מתנהל מייצגת את החשיבה השונה: את היכולת לצאת ממצב "נעול", מקום צר ואפל (מצרים), אל מקום חופשי, יצירתי, מאפשר.

השבוע, יש לנו הזדמנות לשים את תשומת הלב על השעבוד האישי שלנו, הימים הקרובים מביאים איתם תשלומים על בחירות לא נכונות שעשינו בעבר. אבל יש לנו את היכולת לבחור את הדרך: לוותר על השעבוד, אנחנו יכולים להחליט איך נתמודד עם הקושי ובאיזו דרך נשנה את ההרגלים שלנו.

שבת שלום