מצורע

פרשת מצורע – נקראת לבד רק בשנה מעוברת

הפרשה השנייה פרשת מצורע, נראת הפוכה מהפרשה שלפניה, הראשונה מדברת על התחלה חדשה, על זריעת הזרע והשנייה על קושי גדול, על מחלה קשה: צרעת. הצרעת זה שם קוד לביטוי: מוציא רע: מדבר רע, חושב רע.
פרשת מצורע ממשיכה ואף מחדדת את הרעיון שעלה לפני כן בפרשת תזריע: חשוב לשים לב לדרך שבה אנחנו עושים דברים, יש משמעות לאופן שבו אנחנו מדברים וחושבים.
שתי הפרשות מכוונות אותנו להתבונן על המחשבות והכוונות הנסתרות, אלו שלא נאמרות בגלוי ועל הצורך לחשוב מחשבות בונות, חיוביות ובוודאי על הצורך לא לחשוב מחשבות רעות ועוד יותר לא לדבר דיבור רע.

"כל מעשה במחשבה תחילה"

'כל מעשה במחשבה תחילה' אומר הפתגם, לכל מחלה או מקרה שקורה לנו יש שורשים מוקדמים, אנחנו רואים שבמילה מקרה מסתתר הצירוף: ה' רקם, הכוונה שכל דבר קורה אחרי שבדרך מסוימת הוא זומן על ידנו לחיים שלנו.
הנגעים בעור שאליהם מתייחסת הפרשה, מוציאים לאור את מה שהסתתר במחשבות במעמקי הנפש. לרוב כשקורה משהו, כשהדברים לא מסתדרים האדם נוטה להאשים, את הסביבה, את הקרובים אליו, את המצב, כאן אנחנו לומדים שחשוב לקחת אחריות, לא במובן של אשמה ,אלא במובן של קבלה.
אדם צריך לדעת שכל דבר שקורה, יש לו שורש רוחני שקשור אליו. זה הרגע שבו מתחיל תיקון. לדוגמא: כאשר מתכננים היריון, קודם חושבים על התינוק, מזמנים אותו לחיים, מדמיינים אותו וכשהוא יוצא מתחיל תיקון
המחשבה היא הראשונה, אחר כך המעשה ולבסוף התוצאה.

הקשר של הפרשה לעונות השנה

בדרך כלל שתי הפרשות תזריע ומצורע נקראות בתחילת חודש אייר ובשנה מעוברת לפני חודש ניסן. ראש חודש הוא זמן לחדש, זמן להתחיל ולשנות. חודש ניסן הוא החודש הראשון על פי ספירת החודשים, מזל טלה השובב, זמן מצוין לעשות סדר בחיים ואילו אייר הוא חודש שיש לו כוח של רפואה, התיקון של החודש הוא ריפוי. והקשר לפרשה בשני המקרים יפה.

שבת שלום.