וישב

קצת רקע

ירידה לצורך עליה

הפרשה מספרת בעיקר את סיפורו של יוסף. היא מתחילה בפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען" (בראשית ל"ז, פסוק א'), וממשיכה אל היחסים המורכבים שהיו בין יוסף ואחיו. יעקב העדיף את יוסף על שאר הבנים, והם מצדם קינאו בו וכעסו עליו. יוסף חולם חלומות מתנשאים שמנבאים את עלייתו לגדולה ואת זה שמשפחתו תשתחווה אליו. בהמשך האחים מוכרים אותו לישמעאלים, חוזרים ליעקב ומספרים לו שחיה רעה אכלה אותו. יוסף מגיע למצרים אל ביתו של פוטיפר, שר הטבחים, שם מעלילה עליו אשת פוטיפר שהוא חשק בה. עקב כך הוא נשלח אל בית הסוהר, פוגש שם את שר המשקים ושר האופים ופותר להם את החלומות.

לא הגענו לעולם כדי לשבת בבטלה

הפסוק הראשון שאומר "וישב יעקב…" מעביר תחושה של אי עשייה, יעקב הניח שאחרי כל התלאות שהוא עבר, עכשיו הוא יוכל לשבת בשקט וליהנות ממשפחתו. בפסוקים הבאים אנחנו לומדים שזה לא המצב. אין אפשרות לשבת בבטלה ולא להתפתח, במציאות תמיד קורה משהו, במקרה של יעקוב מדובר בסכסוך בין הבנים ובעובדה שיוסף נעלם ויעקב חושב שהוא מת. אבל אם זה לא היה העניין הזה, היה עולה עניין אחר. אנחנו כאן כדי להתפתח, כדי ללמוד וכנראה שהציפייה – שקיימת גם אצלנו הרבה פעמים – שנגיע לשקט, לזמן שלא נצטרך לעשות כלום, היא צפייה לא נכונה, ואולי אפילו מזמינה "צרות".

השבוע זה הזמן להתבונן פנימה, לחפש ולמצוא מה "בא לי לעשות", מה יקדם אותי לעבר המטרה שלי.

תיקונים

לאורך כל הפרשה אנחנו רואים מוטיבים שחוזרים מחייו הקודמים של יעקב: כשיעקב גונב את הברכה מעשיו, הוא שוחט גדי עיזים ורבקה אימו מכינה ממנו מטעמים ליצחק. ואילו כאן, בפרשת "וישב", אחיו של יוסף שוחטים גדי עיזים, טובלים את הכותונת של יוסף בדם של הגדי ומרמים את יעקב – "וייקחו את כותונת יוסף וישחטו גדי עיזים ויטבלו את הכותונת בדם…" (בראשית ל'ז, ל"א). בנוסף, אנחנו לומדים גם מהמדרש, שמספר השנים שבהן יעקב היה רחוק מבית אביו אחרי גניבת הברכה ומספר השנים שבהן יוסף היה רחוק מאביו הוא זהה. כלומר, העולם מתקן את עצמו, גם אם לוקח זמן וגם כאשר הדברים מתרחשים בצורה קצת שונה – כל דבר שהאדם עושה חוזר אליו בסופו של דבר.

כדאי לחשוב על דבר מסוים שנרצה לזמן אל חיינו ולחשוב מה ניתן לעשות על מנת שהוא יתממש. לדוגמא: אם אדם מחפש זוגיות, או חברות, ילך וייתן מעצמו לאחר שמרגיש לבד, יתנדב בבית אבות או בבית מחסה לחיות.

ירידה לצורך עלייה

יוסף חולם חלומות, וכבר מילדותו הוא רואה את הפוטנציאל הגבוה שבו והוא מרגיש ושואף להגיע לשם. אומנם החלום הוא חלום ילדי, והוא מספר אותו למשפחתו בדרך שפוגעת בהם וגורמת לאחיו להתנכל לו, אבל הוא לא מוותר, וגם ברגעים קשים מאוד הוא נאחז בחלום. הוא מגיע כעבד לבית פוטיפר ומהר מאוד הוא מתבלט ביכולתו ומצליח. גם לאחר מכן, בבית הסוהר, הוא לא שוכח לרגע מי הוא, מהן היכולות שלו.

יוסף יורד למקום הנמוך ביותר – בית הסוהר של מצרים היה מקום קשה ואכזרי – אבל הוא זוכר את החלום וממשיך להתנהג כמו שליט, כמו מלך, בכל מקום שהוא נמצא. במשך הזמן הוא נהיה צנוע יותר, הוא לומד גם את הצד השני, אבל הוא לא יורד ברמת הפנימיות שלו.

מה אנחנו יכולים ללמוד?

חשוב שיהיה לנו חלום, חזון, שנדע מה הפוטנציאל שטמון בנו, לאן אנחנו רוצים להגיע, ויחד עם זאת נכון שנדע שיש לפעמים עיכובים, קשיים בדרך לחלום, עניינים שצריך ללמוד עד שנוכל להגשימו.

אדם שנולד בפרשה, יהיה מנהיג, אדם בעל שיעור קומה, ייתכן שהוא יחווה קשיים, עליות וירידות, אבל יש לו כוח התגברות מיוחד

שבת שלום