וירא
קצת רקע
הסיפור הוא על תחילתן של מכות מצרים. משה ואהרון מקבלים הבטחה מאלוהים שבסופו של דבר בני ישראל ייצאו ממצרים, אבל גם הסבר על כך שמדובר כאן על תהליך, שזה ייקח זמן. "..ראה נתתיך אלוהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך.. ושילח את בני ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים.. וידעו מצרים כי אני יהוה.. והוצאתי את בני ישראל מתוכם" (שמות, פרק ז', פסוקים א'- ה'). ההמשך מתאר את הביצוע: משה ואהרון מגיעים לפרעה מבקשים ממנו בשם אלוהי ישראל לשלוח את בני ישראל לחופשי.הוא מסרב, וכל מה שמשה אומר לו שיקרה קורה – בהתחלה מכת הדם, ואחריה המכות האחרות.
היציאה מעבדות לחירות מחייבת שינוי מנטלי
התהליך של היציאה מעבדות לחירות הוא תהליך שגם המצרים צריכים לעבור אבל גם בני ישראל.
אלוהים אומר למשה ואהרון שעד יציאת מצריים יעבור זמן, לא בגלל שאי אפשר להזדרז ולהוציא אותם ממצרים מידית, אלא מכיוון ששני הצדדים צריכים לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם.
השם פרעה (בהיפוך אותיות) מסמל עורף, נוקשות, חשיבה ספקנית.
הספק מכרסם באמונה ומייצר פחד, הספק והפחד לחיות בחופשיות השפיעו על בני ישראל ולא אפשרו את היציאה ממצריים.
השבוע כדאי גם לנו, לשים לב: באיזה מקומות בחיי היומיום שלנו הפחד משפיע עלינו, הספק והפחד משפיעים כל המערכות בגוף ולא מאפשרים לרגשות ולמחשבות לזרום בחופשיות, כתוצאה מכך נוצר מצב שבו אנחנו מתנהגים בצורה לא נכונה, מילים נאמרות לא במקום, מעשים נעשים מתוך אימפולסיביות וכד'…
לפעמים נוצר קונפליקט בין שני רצונות מנוגדים
בני ישראל והמצרים היו "כלואים" בסיטואציה שאין לה פתרון אחד, נוצרה בניהם סימביוזה לא בריאה. גם בחיי היומיום אנחנו מכירים את המצב הזה, שבו ברור לנו שאנחנו כלואים בסיטואציה שלא טובה ולא נכונה לנו, מצב שנוצר בעקבות רצונות מנוגדים בתוכנו: מערכת זוגית, מקום עבודה, שיעבוד לבית, לחומר, אכילה רגשית ויש עוד הרבה דוגמאות.
קשה לעשות שינוי. שינוי שקורה מבחוץ ובבת אחת ברוב המקרים לא מחזיק מעמד. זה לוקח זמן וזה בסדר. זה בסדר ללכת לטיפול, זה בסדר ללמוד ולהבין מאיפה הכול התחיל, זה בסדר גם לקחת אחריות על הבחירות שלנו ולקבל אותן באהבה גם אם הן היו לא נכונות ועכשיו אנחנו רוצים לשנות אותן.
קשה לשלם את המחיר
הרבה פעמים בגלל הבושה, על הבחירה הלא נכונה, אנחנו מסכימים לשלם מחיר יותר כבד מהנדרש, אנחנו כל כך מתביישים להודות בטעות, שאנחנו מעדיפים לכסות ולטשטש את התוצאות במקום לעמוד ולהגיד טעיתי, הלכתי בדרך לא נכונה ועכשיו אני מוכן/נה לתקן.
בני ישראל לא נפגעו כמעט מהמכות, מכיוון שהם קיבלו אותן בצורה שונה מהמצרים.
השבוע כדאי לאמץ את צורת החשיבה הזו.
מה לעשות כשנוחתות עלינו מכות
o מודעות – בירור אמיתי וכנה לגבי המקור של הקושי – מה קרה לפני שהקושי התחיל, האם קיים קונפליקט פנימי כל שהא
o הבנה וקבלה – למרות הקושי לנסות ולבדוק האם יש משהו ניתן ללמוד מהקונפליקט שנוצר, מה הרווח המשני שמתקיים מהקושי.
o יצירת חזון רוחני וארצי – חשיבה מסודרת: לאן אני רוצה להגיע כשזה יסתיים (כמו שלמשה נאמר שהחזון הוא: במציאות החומרית – ההגעה לארץ ישראל; מציאות הרוחנית – האחדות, האמונה וקבלת התורה).
o ולבסוף, צורת התמודדות: נחישות, התמדה, עקביות וסבלנות, לא לוותר לא לתת לספק (לפרעה) לנצח.
שבת שלום