ויחי

קצת רקע

פרשת ויחי, מספרת על מותו של יעקב, ובסופה – גם על מותו של יוסף.

יעקב היה בן 147 במותו, והוא הראשון שמבקש את המחלה על מנת שיוכל להיפרד. הוא הראשון שחלה לפני מותו. יעקב מרגיש שזמנו מסתיים, והוא מבקש להיפרד מאהוביו – על מנת לערוך סיכומים. הוא נפרד בהתחלה מיוסף ואחר כך מבניו האחרים. הוא מבקש מיוסף לקבור אותו במערת המכפלה, ויוסף ממלא את הבקשה.

בסיום המסע לארץ כנען בחזרה למצרים, מתחילים רמזים שמצביעים על העבדות. אומנם יוסף עדיין מלך במצריים והחיים של בני ישראל טובים, אבל הם מתחילים להתרחק מהחלק הרוחני, מה שיוביל בסופו של דבר גם לעבדות פיזית.

היווצרותו של קושי

הפרשה מלמדת אותנו את הדרך שבה הדברים מתחילים להשתבש, את התהליך של היווצרות עבדות. בנוסף אנחנו לומדים שבסיום תקופת העבדות מגיע גם האיחוד הגדול: יציאת מצרים והמעבר משבטים לעם אחד.

גם בחיי היומיום שלנו מתרחש תהליך דומה: הרצון של החומר מתנתק מהצורך של הנשמה, ולאט לאט מתחיל פירוד פנימי עד שמופיעה על פני השטח מחלה או מתחולל אירוע שמטלטל את החיים ומכריח אותנו "לעשות חושבים", לעשות בדק בית.

למשל אדם שבייעוד שלו הוא צריך להיות מנהיג והוא יכול להיות אדם בעל השפעה, אבל חינכו אותו שאסור להתבלט, חינכו אותו תמיד להיות מספר שניים ובמשך שנים הוא לא ממלא את הייעוד שלו – הוא מתוסכל, עייף, עצבני ומרגיש לא ממומש. בסך הכול הוא אדם טוב, נעים הליכות, אבל הוא לא בתפקיד הנכון, הוא לא מממש את הייעוד שלו, ובסוף משהו יעיר אותו. זו יכולה להיות מחלה באזור הגרון (אזור הגרון מסמל מימוש עצמי, כלי ביטוי של הנשמה. כל חסימה באזור מעידה על חוסר איזון במימוש בעצמי) או כל אירוע אחר שיעצור אותו ויגרום לו לחשוב.

עבדות פיזית מקורה בעבדות רוחנית

עבדות לא מתקיימת רק במובן של עבדות פיזית, היא מתקיימת גם ברמה הרוחנית. עבדות רוחנית, קיימת גם היום. לכן חשוב שנקפיד לפחות פעם בשבוע לבדוק, האם אנחנו עבדים של דבר מסוים, האם אנחנו שבויים בצורת חשיבה מסוימת? האם התמכרנו לטלוויזיה, טלפון, כסף, קניות, או אולי לאוכל או דבר אחר.

אם נהיה עבדים לאורך זמן, זה ינתק אותנו מעצמנו מהפנימיות שלנו ובסופו של דבר יגרום לנו סבל.

אנחנו לומדים ומבינים מהפרשה שכשם שהעבדות הובילה לאחדות ולהתפתחות, כך גם אירוע לא נעים או מחלה מגיעים על מנת לעזור לנו להתפתח, לחזור לאחדות עם עצמנו.

יעקוב כסמל לאיזון

יעקוב הוא המאוזן מבין האבות, הוא מסמל את שביל הביניים בין הנטייה של אברהם לתת ובין הביקורתיות של יצחק ובגוף הוא מסמל את אזור הלב ואת החיבור הנכון בין גוף לנשמה. כאשר הוא הולך לעולמו, בני ישראל מתרחקים מעצמם.

ארץ מצרים מסמלת את המייצרים את החלק בהתפתחות שלנו שמצר ומקשה עלינו. ופרעה בהיפוך אותיות יוצא: עורף. עורף מסמל נוקשות והספק, הם אילו שמגרשים את האמונה. כאשר אין אמונה מתחיל הספק לכרסם ואנחנו יוצאים מאיזון.

חיבור פנימי מוביל לשמחה

כאשר אנחנו חיים באיזון אמיתי עם עצמנו ועם הסביבה אנחנו בני חורין, אנחנו חיים, חיים מלאים. פרשת ויחי מזמינה אותנו לחיות! ליהנות מהחיים. לחיות את הרגע הנוכחי במלוא העוצמה. יעקוב ומשפחתו הביאו אור אל מקום חשוך.

לפעמים כשנמצאים במקום חשוך מאוד, כדאי להתמסר אליו, להיות בו ולזכור את המקור, לזכור מי אנחנו ומה אנחנו.. לפעמים דווקא בתוך החושך העמוק מתגלה האור הגדול.

שבת שלום