ויגש

קצת רקע

בפרשה של השבוע שעבר, פרשת מקץ, האחים של יוסף מגיעים למצרים עם בנימין, אחיהם הקטן, לבקר את יוסף. הם מבטיחים ליעקב אביהם לשמור עליו מכל משמר ולהחזיר אותו הביתה בשלום (בנימין, כמו יוסף, הוא בנה של רחל, שאותה כזכור יעקב מאוד אהב. יעקב מאמין שיוסף מת, והוא דואג מאוד לבנימין). בצאתם לשוב הביתה, יוסף מחביא גביעי כסף בחפציו של בנימין, על מנת לבדוק האם האחים קשורים זה לזה, או כפי שהיה בזמנו – מסוכסכים ומופרדים. הוא עושה להם מניפולציה, ויוצר מצב שבו הם צריכים לבחור: לעזור אחד לשני או שוב להתנכר אחד לשני ולהיות מופרדים.

פרשת ויגש מספרת את סיפורם של יוסף ואחיו. הפרשות תמיד קשורות לחיי היומיום שלנו, והשבוע יותר מתמיד. הזמן הוא זמן שינוי! זמן מרגש ומיוחד

השינוי חייב לבוא מבפנים

כשהאחים מבינים שבנימין בצרה, יהודה פונה ליוסף ואומר את הדברים הנכונים, הוא אומר ליוסף שאין הפרדה בין האחים – אם אחד צריך להיענש, כולם יקבלו על עצמם את העונש. יהודה עשה שינוי בצורת החשיבה שלו מאז מכירתו של יוסף לעבד, הוא רוצה לשמור על בנימין, ומבין שהקשר המשפחתי חשוב. אבל יוסף לא מוותר ומקשה עליו, הסיבה לכך היא שיהודה אומר את הדברים הנכונים, אבל לא מכניס בתוכם את הנשמה שלו, יוסף לא קונה את המילים היפות ולא מרגיש את השינוי האמיתי.

התנגשות (מלשון ויגש) בין החלק הרוחני לחלק החומרי

יוסף מסמל את האני הרוחני בחיים שלנו, החלק שמשתוקק למלא את הייעוד המדויק, החלק ששואף להתפתח מעבר לגבולות הטבעיים. יהודה מסמל את החלק של הנפש המייצג את המציאות החומרית, את חיי היומיום שלנו. יהודה, שבעבר הציע לאחים למכור את יוסף ולא לקח אחריות על המעשים שלו, חייב הפעם להשתנות – הוא מגייס את הכוחות הפנימיים שלו, על מנת לחולל את השינוי ועושה את הבלתי אפשרי.

השבוע גם אנחנו מקבלים את הכוח לגייס את הכוחות, לעשות בירור פנימי בין החלק הרוחני לחלק הארצי בתוכנו ולחולל שינוי.

הדיוק הפנימי מאפשר אומץ

המעמד של יהודה נמוך מאוד ביחס ליוסף. הוא איש עברי, רועה צאן פשוט, ואילו יוסף הוא מלך מצריים, שליט גדול. הוא עלול להיות מופסד מאוד בעקבות התעוזה שלו, ובכל זאת הוא מנסה שוב לשכנע את יוסף ("שרוצה" להשאיר את בנימין עבד במצרים) להחליף ביניהם. הוא מדבר לעומק, מתוך הלב: "לא יוכל הנער לעזוב את אביו, ועזב את אביו ומת" (פרק מ"ד פסוק כ"ב). הוא מסביר ליוסף צעד אחר צעד את המצב המשפחתי המורכב, ואת דאגתו הכנה לאביו ולאחיו. בלי לשים לב הוא נוגע בלב של יוסף, והפעם המילים שלו מתקבלות. יוסף לא מתאפק ומגלה לאחים את האמת שהוא האח האבוד – אותו האח שהם מכרו לעבדות.

מתקיים כאן חוק אנרגטי שאומר: כל מעשה שאנחנו עושים משכפל את עצמו במציאות העתידית שלנו.- אם גזלנו משהו מאדם מסוים, אדם אחר יגזול מאיתנו. לא תמיד הקשר הוא ישיר לעיתיים יתרחש הדבר בצורה קצת שונה, אבל תמיד מתקיים -.

יוסף מקשה על האחים על מנת לעזור להם ללמוד ולהתפתח, הוא רוצה להיות בטוח שהשיעור נלמד.

כשהוא מבין ומרגיש עד כמה ליהודה אכפת מהמשפחה, הוא מבין שהשיעור הסתיים, מה שהיה לא יחזור שוב. האחים עולים לארץ כנען אל יעקב אביהם (פרק מ"ה, פסוק כ"ה), להביא אותו ואת כל המשפחה המורחבת למצרים, עכשיו המשפחה מאוחדת.

השבוע כדאי להיות אמיצים ולעמוד על שלנו כשמתבקש.

עבודה פנימית נכונה, מובילה לשפע

על מנת שיעקוב ומשפחתו יוכלו להתאחד עם יוסף ולחיות ברווחה כלכלית, הם היו צריכים לעבור את התיקון הפנימי. כתוב – ״תחי רוח יעקוב״ (פסוק כ"ז), אפשר להבין מכאן שברגע שנעשה תיקון, האנרגיה שהצטברה וחסמה את הזרימה בחייו של יעקוב ובחייה של המשפחה – אותה אנרגיה שיצרה בעיות וזימנה קשיים – השתחררה ואפשרה הרחבה של ה״כלי״, אפשרה עוד אנרגיה של חיים, אנרגיה של שפע.

השבוע כדאי לשים לב: איפה במציאות של כל אחד מאתנו קיים קונפליקט בין הצרכים של החלק הרוחני ובין הרצונות של הנפש.

ימים עם משמעות

כל שנה, פרשת ויגש נקראת מיד אחרי חג החנוכה, בתחילת חודש טבת, הזמן הוא זמן של דין, של חוקיות. בדור שלנו יש התפתחות רוחנית מואצת, שמאפשרת מצד אחד קירוב לבבות, ומצד שני מעלה על פני השטח את מה שאיננו מתוקן, כל מני מסלולים שבהם בחרנו והם לא מדויקים עשויים להתפרק. כדאי לשים לב ולבחון את הדרך: מה נעים לי בחיים שלי? מה הייתי רוצה לשפר? ככל שנהייה מפותחים יותר ומדויקים יותר נוכל להגיע בסופו של דבר – לשלום והרמוניה עם עצמנו ועם הסביבה.

לכל אחד יש תפקיד חשוב ומשמעותי: ככל שנלמד ונתפתח, ככל שנרחיב את תודעת הלב בתוכנו – כך תשתחרר יותר אנרגיה חיובית ליקום ויוכל להתקיים ריפוי.

אדם שנולד בפרשה, הוא אדם שיודע לעשות שינוי, מסוגל להתמודד עם מצבים מורכבים וללמוד מהם. אדם שיש לו אומץ להתמסר למערכות יחסים. בעל יכולת גבוהה לפתור קונפליקטים ולהנהיג.

שבת שלום.